הגיגים על ישראל ופלסטין

במהלך מאות השנים  חיו ערבים בארץ ישראל שהיגרו אליה מאז המאה השבע עשרה מארצות ערב שונות אבל בעיקר מערב הסעודית ומסוריה. אוכלוסיות אלה חיו במסגרות משפחתיות רחבות (חמולות) במסגרות כפריות או כמשפחות מצומצמות. מהגרים אלה התיישבו גם  בערים כגון רמאללה, שכם, ג'נין, יריחו, עזה, רפיח, יפו, חיפה, עכו וישובים קטנים באזור ירושלים. אוכלוסיות אלה ממספר דתות, אך בעיקר מוסלמיות, התעבו והתרחבו. הפלסטינים היו אוכלוסיות אך מעולם לא היו עם. עם הוא אוכלוסייה שעברה היסטוריה משותפת למשך דורות רבים. לא ניתן בצורה שרירותית להחליט על קיומו של עם; לא כל אוכלוסייה היא עם.

מאידך, היהודים עברו היסטוריה מגוונת במהלך 3500 השנים האחרונות (כ 150 דורות) עם הרבה מלחמות, חורבנות, הגליות והגירות לארצות רבות ברחבי העולם. אוכלוסיות אלה שמרו על זהותם היהודית גם תחת גזרות שמד אכזריים ומהלכים בל יאומנו של רצח עם. מכאן, היהודים הם אכן עם למרות שרובו לא חי בארץ ישראל. יודגש כי בהגדרות אלה לא צוינה שום זכות יתר לאחד משני הצדדים.

איך ניתן לחלוק את השטח שבין הים התיכון לנהר הירדן , לאוכלוסייה הפלסטינית ולעם היהודי

• שתי מדינות: בתוכנית זאת יוקמו שתי מדינות; מדינת פלסטין ומדינת ישראל. ההבדל היחיד ביניהן יהיה שרק למדינת ישראל תהיה הזכות להחזיק צבא. לכל אחת משתי המדינות יהיו משרדי שלטון כנדרש, כולל בטחון פנים, חוץ, אוצר, חינוך, מורשת,..... כך, לכל תושב תהיה תעודת זהות ודרכון של המדינה אליה שייך. לכל אחת משתי המדינות יהיו נציגויות בינלאומיות בכל מדינות העולם כולל האו"ם
• קנטוניזציה וירטואלית אתנית – לא גאוגרפית: התושבים שבין הים לירדן יחולקו לקנטונים שעיקרם אתניים (לשם ההמחשה, נאמר 100 קנטונים). כל אחד מתושבים אלה יהיה שייך לאחד ממאה הקנטונים. כך לדוגמה, ייתכן ששני תושבים שכנים שגרים באותו רחוב בחברון ישויכו לפי בחירתם לשני קנטונים שונים. השיוך לקנטונים יהיה חד פעמי עם גמישות מתאמת, אחת לעשר שנים.
• פרלמנטים: יוקמו שני פרלמנטים; פלסטיני וישראלי
• בחירות לממשל הקנטוני: אוכלוסייה של כל קנטון תבחר את נציגיה לפרלמנט שלה
• שיוך קנטון למדינה: ייערכו בחירות כלליות בהם יבחרו תושבי כל קנטון לאיזו אחת משתי המדינות ירצה הקנטון להיות שייך. אם לדוגמה, כל או רוב הקנטונים יבחרו להשתייך למדינת ישראל, תיווצר "מדינה אחת לשני העמים", בבחירה. אם לעומת זאת ההתפלגות לשתי המדינות תהיה בעיקרה אתנית, תיווצרנה "שתי מדינות לשני העמים", בבחירה
• ממשלים: כל אחד משני הפרלמנטים ירכיב את ממשלתו ללא קשר או תלות בפרלמנט של האחר
• משפט: לכל מדינה תהיה מערכת משפט עצמאית
• חוקה: לכל אחת משתי המדינות תהיה חוקה משלה ללא תלות בחוקה של האחר
• שלטון מוניציפלי: לכל קנטון יהיה שלטון מוניציפאלי עצמאי בפיקוח משרדי הפנים של המדינה אליה שייך
• הגירה: לכל אחת משתי המדינות תהיה מדיניות של הגירת פנים משלה. כל מהגר, ללא קשר לעברו ההיסטורי או לעבר משפחתו שירצה להגר לאחת משתי המדינות, ישויך לאחד הקנטונים במדינה לפי החלטת המדינה על פי שיוכו האתני ובחירתו האישית; ערבי לאחד הקנטונים במדינת פלסטין ויהודי לאחד הקנטונים במדינת ישראל.
• סיום הכיבוש ופינוי התנחלויות: לא יהיה צורך בסיום הכיבוש ופינוי התנחלויות כי הפתרון הוא אינהרנטי
• שיבה: לא יהיה צורך בפתרון פרטני כי בתוכנית המוצעת הפתרון הוא אוכלוסייתי.