Contact Us

 

Mailing Address:
The Robert H. Smith Institute of
Plant Sciences and Genetics
in Agriculture
POB 12, Rehovot 76100, Israel

Administrator: Anat Gazit Booton 
Tel: 972-8-948-9251,
Fax: 972-8-948-9899,
E-mail: anatg@savion.huji.ac.il

Director: Prof. David Weiss
Tel: 972-8-948-9436
Fax: 972-8-948-9899
E-mail: david.weiss@mail.huji.ac.il

 

Prof. Nachum Kedar

Born: 1920, Vienna
Degrees: Ph.D. 1958, Hebrew Univ.; Lect. 1959; Sen. Lect. 1963; Assoc. Prof. 1969; Prof. 1976; Emeritus 1988.

In Memoriam

Professor Nachum Kedar

and the long shelf-life tomato
הספד

לזכרו של פרופסור נחום קידר

מפתח העגבניה בעלת חיי המדף הארוכים

 

nahum
See also: Nachum_Kedar

 

 

Research Interests

Tomato genetics and breeding, with special emphasis on shelf-life, taste and disease resistance.

Research Projects

1. Breeding of greenhouse tomatoes. Funding: Chief Scientist's Office, Ministry of Agriculture, and seed companies.
2. Breeding outdoor tomatoes resistant to TYLC virus. Funding: Private companies.
3. Breeding projects for export of tomato seeds, performed in California, Mexico, Spain, Turkey and Israel. Funding: Private companies.

Tomato breeding: About 20-30% of the harvested tomato crop is usually lost because of softness or rotting. This problem has recently been solved by incorporating one or more of several special genetic factors into commercial varieties. About 300 varieties of this type have been released and 50 are now grown successfully. Further improvement of shelf-life and of taste is our goal. At present, about 40% of outdoor tomatoes and 90% of greenhouse tomatoes in Israel are varieties developed at the Faculty of Agriculture. Seed of Faculty tomato varieties is produced by Israeli seed companies and exported to many countries.

Key Words: tomatoes; breeding, vegetables; genetics; shelf-life; disease resistance, crops, tomato seed.

Publications

Levy, D., Kedar, N. and Levy Naomi, 2006. Pepino (Solanum muricatum Aiton): Breeding in Israel for better taste and aroma. Israel J. Plant Sci. 86:389-397. 

Scott, J.M., Barten, J., Kedar, N. and Elkind, J. (1989) Environmental and genetic investigation of blossom-end scar of tomato. Proc. Tomato Breeders Round Table, San Diego, August 1989, pp.9-10 (Abstract).

Elkind, Y., Bar-Oz, O., Scott, J.M. and Kedar, N. (1990) Genotype by environment interaction of tomato blossom-end scar size. Euphytica, 50:91-95.

Elkind, Y., Bar-Oz Galper, O., Vidavski, S., Scott, J.M. and Kedar, N. (1990) Genetic variation and heritability of blossom-end scar in tomato. Euphytica, 50:241-248.

Elkind, Y., Cahaner, A. and Kedar, N. (1990) A mixed model for the effects of single gene, polygenes and their interaction on quantitative traits. 2. The effects of the nor gene and polygenes on tomato fruit softness. Heredity, 64:205-213.

Elkind, Y., Gurnick, A. and Kedar, N. (1991) Genetics of semideterminate growth habit in tomato. HortScience, 26(8):1074-1075.

Zakay, Y., Navot, N., Zeidan, M., Kedar, N., Rabinowitch, H.D., Czosnek, H. and Zamir, D. (1991) Screening Lycopersicon accessions for resistance to tomato yellow leaf curl virus: Presence of viral DNA and symptom development. Plant Dis., 75:279-281.

Czosnek, H., Kheyr-Pour, A., Gronenborn, B., Remetz, E., Zeidan, M., Altman, A., Rabinowitch, H.D., Vidavsky, S., Kedar, N., Gafni, Y. and Zamir, D. (1993) Replication of tomato yellow leaf curl virus (TYLCV) DNA in agroinoculated leaf discs from selected tomato genotypes. Plant Mol. Biol., 22: 995-1005.

 

הספד לזכרו של פרופ' נחום קידר ז"ל

קטי, אורנית, אלון, ידידים, חברים, תלמידים, עמיתים:

באנו היום ללוות את נחום.

נחום, יליד וינה, ציוני, שברח מהנאצים לדנמרק, שברח מהנאצים לשוודיה, שהכשיר עצמו לבוא לארץ וכמובן, כצו אותם הימים: לעסוק בחקלאות. עבד בחווה חקלאית, למד גנטיקה חקר את פעולת הפוליפנולאוקסידאזות בתפוחי אדמה וכאן החל ללמד ולחקור פיסיולוגיה וגנטיקה של גידולי ירקות. גולת הכותרת: פיסיולוגיה, גנטיקה והשבחה של עגבניות.

היו לי הרבה מורים טובים, אפילו טובים מאוד, אך מורה כנחום לא היה. הוא היה מורה שלא הכתיב ולא בדק מחברות אך הפך אותנו לסקרנים, חידד את חושינו ולבד מהידע הרב שהקנה לנו, לימד אותנו ללמוד.

לבד!

אף פעם לא שאל "מי אמר למי" וב"איזו שנה קרה מה שקרה?" אלא תמיד: למה קרה מה שקרה? איך אפשר ללמוד ממה שקרה? ומה יקרה אם? בכך הוא נמנה על הגדולים. אין ספק שרבים ביוון נכנסו לאמבטיה וראו שהמים גואים. מה קרה? המים גאו. ארכימדס שאל למה זה קרה? אלפים רבים ראו חיצים נורים כלפי למעלה ונופלים בחזרה כלפי מטה, רבים ישבו בצילו של עץ תפוח, או אגס, או הדר וחוו את המכה של הפרי הנופל. כולם אמרו, מה קרה? נפל תפוח. ניוטון שאל: למה זה קרה?

כך קרה בזמן שעגבניות המרמנד קרסו בארץ מחמת רגישותם למגלת, נחום היה זה שנע על וספה מרחובות למקווה ישראל, שם בחלקת הטיפוח שלו שאל למה זה קרה ומה ניתן לעשות. שם ברר את שורה מספר 13 מתוך האוכלוסייה הגדולה של קווים ובני קווים שיצר. לא היו בידיו סמנים מולקולאריים ואפילו לא שיטות הדבקה מעבדתיות יעילות. שורה 13 הפכה להיות 'רחובות 13'. זה הזן שגודל בישראל כעשור, שנתן לחקלאים כלי יעיל להמשיך לגדל עגבניות ולספק עגבניות לאוכלוסיה הגדלה של הישראלים אוהבי העגבניות. אחר כך התפשטו מחלות חדשות וגם שם ידו רב לו.

כך קרה שבזמן שכל העולם המדעי למד על קיומם של גנים מעכבי הבשלה, ניסה אותם, בחן אותם, שאל מה קרה? העולם קבע כי לבד משימוש מחקרי אי אפשר לעשות בהם דבר, קם הישראלי הצנוע מרחובות נעמד מול כל גדולי המדע באמריקה, קנדה ואוסטרליה, שאל איך אפשר ללמוד ממה שקרה? ומה יקרה אם? הייתי שם אתו ושמעתי אותו אומר: יוריקה. כל היתר, היסטוריה.

על ההיסטוריה הזו קיבל נחום את פרס ישראל. כל היתר הוא פריצת דרך ייחודית שפתרה בעיה קשה של התרככות מהירה של העגבנייה, והניחה את המסד העיוני, המעשי והתוכני לתעשיית ההי-ביוטק הישראלית –תעשיית הזרעים.

לא מזמן חישבתי חיוב גס והגעתי למסקנה שעד היום יוצאו מישראל זרעים שפותחו בבית מדרשו, בסכום של מיליארד וחצי דולר. לא רע!

עבדתי אצל נחום, עם נחום וביחד כשותפים מאז 1963. עבדתי אתך, למדתי ממך והיית לי חבר. טביעת אצבעך נוכָחַת בכל אבן דרך שעליה לָמַדתי או צעדתי בעצמי במשך שנות עבודתי המקצועית. הערכים שהנחו את הדרך בה הנהגת את הקבוצה של טיפוח העגבניות, ברחובות, ובראשם יושרתך הבסיסית וחשיבה מחוץ לקופסה, מאירים עבורי כל פינה חשוכה ועוזרים לי להציע פתרון אחר, כזה שלא חשבו עליו קודם.

העמדת תלמידים הרבה, כולם עם המשפחה ברגע עצוב זה בו אנו נפרדים ממך. נפרדים פיסית אך לא באמת. העובדה שלא תהיה נוכח לא תשכיח מאתנו את הצורך לחשוב אחרת, לשאול למה קרה מה שקרה? איך אפשר ללמוד ממה שקרה וכיצד ניתן לעשות אחרת. פשוט הטבעת זאת ב-DNA שלנו. פשוט, לא?

יש מיליון תירוצים, מאה אלף סיבות ואמת אחת. כך תמיד אמרת. גם היום ישנה אמת אחת - וזו אמת שאני לא אוהב בכלל. זו אמת שאומרת שהמורה שלי ושל רבים אחרים כבר לא כאן פיזית, אלא רק בזיכרוננו ובליבנו.

לקטי, אורנית אלון ובני המשפחה, לחברים ולעצמי אני אומר (נכתב בעקבות אמירה דומה ואחרת, במקום אחר)

צריך לבכות כי נחום הלך מעמנו
ואפשר לחייך -- כי הוא היה כאן, כל הזמן איתנו

אפשר לעצום עיניים בתפילה כי יחזור
או לפקוח עיניים ולראות את כל הטוב שהשאיר מאחור

לבנו עלול להיות ריק כיון שהוא אינו כאן
או מלא באוירה ובטוב ששררו כשהיה כאן

אפשר לא להביט לעתיד ולחיות את האתמול
או לשמוח מחר בשל האתמול בו יחד היינו הכל

אפשר לזוכרו רק כמי שהלך
או לזכור אותו באהבה ולהמשיך להלך

אפשר לבכות, להגיף דלתות ולהסתכל אחור בְּעָצְבָּה,
או להיות מה שהוא רצה שנהיה: משפחה, חברים

ועיניים פקוחות בתקווה.

מתוך "אחרי מותי" חנ ביאליק

היה איש - וראו: איננו עוד: 
קודם זמנו מת האיש הזה, 
ושירת חייו באמצע נפסקה 
וצר! עוד מזמור אחד היה לו - 
והנה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!

וגדול מאוד, מאוד הכאב!

 

 

See also: Nachum_Kedar