בנימין ז"ל נולד בגרמניה בשנת 1927. המשפחה עלתה לארץ ב 1936 והשתקעה בתל אביב. בהתאם להשקפה הציונית, שרווחה בזמנו, כי יש להכשיר עובדים במקצועות יצרניים, בנימין למד בביה"ס "מקס פיין" במגמת חשמל.

בנימין התגייס לפלמ"ח ובין היתר השתתף במבצע הלילי של שחרור המעפילים ממחנה עתלית והעברתם ליגור. בשנת 1947 החל את לימודיו בפקולטה לחקלאות בירושלים אולם לימודיו נקטעו כעבור חודשיים, עם פרוץ מלחמת השחרור. בתוקף השתייכותו לעתודת הפלמ"ח, הוא היה אמור להצטרף לל"ה שנשלחו לגוש עציון, אך ימים ספורים לפני כן קיבל הוראה לצאת לקורס סמלים בקיבוץ נען. בתום הקורס הוצב במחלקת החבלה של גדוד "מוריה", והשתתף בפעולות הגנה של הגדוד. כמו כן השתתף בפיצוץ האגף המזרחי של מנזר נוטרדאם בירושלים, פעולה שנועדה למנוע את התקדמות הערבים משער שכם לכיוון רחוב יפו. פעולה זו אכן חסמה את כניסת הערבים ללב ירושלים.

בתום המלחמה שב ללימודיו בפקולטה לחקלאות וסיים אותם בהצטיינות. את לימודי הדוקטורט סיים בשנת 1960. תואר פרופסור קיבל בשנת 1971.

בנימין הקדיש את מירב זמנו ומרצו להוראה בה ראה את עיקר תפקידה של האוניברסיטה. במשך שנים רבות, עד לפרישתו, בנה ולימד שלושה קורסים בפקולטה: "פיסיולוגיה של הצמח", "פיסיולוגיה של הצמח בתנאי עקה" ו"ביואנרגטיקה של הובלת מינרלים בצמח". קורסים אלו מהווים עד היום נידבך בסיסי בלימוד מדעי הצמח, תוך שילוב חוגי לימוד שונים כגון גידולי שדה, בוטניקה, הגנת הצומח וקרקע ומים.

מחקריו מתאפיינים במקוריות ובקפדנות רבה. לתלמידיו הקנה ידע מדעי וגישה נכונה למחקר מדעי שכללו קפדנות בביצוע המחקר, ספקנות וביקורתיות. תמיד היה מעודכן בחומר בו עסק במחקר ובהוראה. נושאי המחקר שלו כללו תנועת מוטמעים דרך הפלואם, הובלת מים בצמחים, מנגנונים של הזנת מינרלים חיוניים בצמחים, משאבות יונים, מעבר אותות בצמח, הובלת פסטיצידים סיסטמיים בצמח, השפעת מלחים על תפקוד השורש, תפקיד ATPase ומעורבותו ביצירת מאזן המומסים בצמח.

בנימין שילב את הידע הטכנולוגי שרכש בעת לימודיו במגמת חשמל בעבודתו המדעית, הפעיל מכשור אלקטרוני חדיש ותמיד עודד את תלמידיו להשתמש במכשור מתקדם ולימד אותם את עקרונות הפעולה של המכשירים השונים. כישוריו הטכניים והידע שלו במערכות חשמל ובכימיה תרמו רבות לפיתוח תרגילי המעבדה בקורסים שלימד.

יחד עם פרופסור מאירה זיו כתב ופרסם בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית את הספר "פיסיולוגיה של צמחים", שהיה לעזר רב לסטודנטים.

לבנימין היו תחומי התעניינות רבים אחרים, בעיקר בתחום ההיסטוריה, הגיאוגרפיה ותרבויות זרות. כאשר פרש, שב לספסל הלימודים, העמיק בלימודי ההיסטוריה של החיתים באוניברסיטת תל אביב ולמרות מצבו הבריאותי המעורער אף נסע לבקר באזור החיתים בטורקיה.

 

List of Publications

Barak, E., Dinoor, A. and Jacoby, B. 1983. Adsorption of systemic fungicides and a herbicide by some components of plant tissues, in relation to some physicochemical properties of the pesticides. Pest. Sci. 14: 213-219.

Jacoby, B. 1999. Mechanisms involved in salt tolerance of plants. In: Handbook of plant and crop stress (M. Pessarakli, ed.), pp. 97–123(2nd ed). Marcel Dekker Inc., New York

Ratner, A. and Jacoby, B. 1976. Effect of K+, its counter anion, and pH on sodium efflux from barley root tips. J. Exp. Bot. 27: 843-852.

Jacoby, B. 1975. Light Sensitivity of 22Na, 86Rb, and 42K Absorption by different tissues of bean leaves. Am. Soc. Pl. Biol., Plant Physiol. 55: 978-981.

and Teomy, S. 1988. Assessment of Na+/H+ antiport in ATP-depleted red beet slices and barley roots. Plant Sci. 55: 103- 106.

Jacoby, B. 1987. Characterization of Tonoplast Enzyme Activities and Transport. Methods in Enzymol. 148: 105–114.

Jacoby. B., Moran, N. 2001. Mineral nutrients transport in plants. In: Handbook of Plant and Crop Physiology (M. Pessarakli, ed), pp. 337-361 (2nd ed.). Marcel Dekker Inc., New York

Jacoby. B., Plessner O.E. 1970. Oligomycin effect on ion absorption by excised barley roots and on their ATP content. Planta 90: 215-221.

Beno-Moualem, D., Naveh, L. and Jacoby, B. 1995. Responses of red beet tissue to hypertonic salt-shock: inositol 1,4,5-triphosphate, ATPase activation and protein phosphorylation. Plant physiol. Biochem.